חיילים אלמונים

חיילים אלמונים הננו בלי מדים,

וסביבנו אימה וצלמוות.

כולנו גויסנו לכל החיים,

משורה משחרר רק המות.

בימים אדומים של פרעות ודמים,

בלילות השחורים של יאוש.

בערים, בכפרים את דיגלנו נרים,

ועליו, הגנה וכיבוש.

לא גויסנו בשוט כהמון עבדים,

כדי לשפוך בנכר את דמנו.

רצוננו: להיות לעולם בני חורין,

חלומנו: למות בעד ארצנו.

בימים אדומים...

ומכל עברים רבבות מכשולים

שם גורל אכזרי את דרכנו,

אך אויבים מרגלים ובתי אסורים

לא יוכלו לעצור בעדנו.

בימים אדומים...

אם אנחנו ניפול ברחובות, בבתים,

יקברונו בלילה בלאט;

במקומנו יבואו אלפי אחרים,

ללחום ולכבוש עדי עד.

בימים אדומים...

בדימעות אימהות שכולות מבנים,

ובדם תינוקות טהורים -

כבמלט נדביק הגופות ללבנים,

ובנין המולדת נקים.

בימים אדומים...